תוכן העניינים

אנו יצורים העומדים למות. תוּכנַתנו לחיות כמו חיות, לשאת מנהגים ואמונות של אנשים אחרים עד לסופנו, אבל אנחנו יכולים לשנות את כל זה! החופש שדרך הלוחם מציעה לנו הוא בהישג ידנו.

בקנה המידה הקוסמי, כוחה של ישות אינו נמדד ביכולת הפיזית שלה, אלא בכוחה לשלוט במודעות. מכאן, שאם אנו רוצים לצעוד את הצעד האבולוציוני הבא, יש לעשות זאת באמצעות משמעת, נחישות ואסטרטגיה. אלה הם כלי הנשק שלנו.

"משמעת היא המפתח לטיפול בתשומת הלב, כי היא לוקחת אותנו אל הרצון. וזה מאפשר לנו לשנות את העולם, עד שהוא הופך להיות מה שאנו רוצים שהוא יהיה, ולא כמו העולם שנכפה עלינו מבחוץ. מסיבה זו, הרצון הוא, עבור הלוחמים, סף ההתכוונות. הכח שלו הוא כה גדול שכאשר הוא ממוקד במשהו, הוא יכול להשיג את האפקטים המדהימים ביותר."

"סף הקסם הוא התכוונות הנמשכת מעבר למה שנראה אפשרי, רצוי, או מתקבל על הדעת. זהו זינוק נפשי לצורך יצירת התאמה עם הרצון של האצלות הנשר, ולאפשר לפקודה שלהן לרופף את נוקשות הגבולות שלנו. אבל רק מעטים מוכנים לשלם את המחיר, להתאמץ מעבר להכרחי".

"התכוונות היא הכוונון של תשומת הלב שלנו למודעות קוסמית. היא הופכת את הרצונות שלנו לפקודות של הנשר. עלינו להיות נועזים כדי להיכנס לזה ביוזמתנו, אבל, ברגע שמשיגים זאת, הכול אפשרי. ההתכוונות מאפשרת למכשפים לחיות בעולם לא רגיל, ולהתכוון לגורל של חירות. עבורם החירות היא עובדה, לא רק אוטופיה.

הרואים מדברים על מעברים, גשרים וחסימות במרחב, בהם הקואורדינטות של הזמן סוטות, והתודעה של הנוסע נכנסת לעולמות מוזרים. יישויות לא-אורגניות מכל קצות היקום מנצלות נקודות אלה כדי לחצות את הגבול לעולמנו, וגם אנו יכולים לעשות כך לשלהם.

אפקט נוסף, מרשים ושימושי מאוד של ראיית האנרגיה כפי שהיא זורמת, הוא: יכולת המכשפים לתפוס את תחושותיהם של אנשים אחרים באופן ישיר; כמו גלי חום היוצאים מגופינו, המוּנָעים על ידי רגשות. המכשף אפילו מזהה תחושות שהמחזיק בהן אינו יודע על קיומן.

"כאשר שני אנשים נכנסים למערכת יחסים, מה שקורה הוא חילופים של אדים. בין הסיבים שלהם ייווצרו פעולות גומלין גם אם הם לא ירצו בכך, או שסיבי האנרגיה של שניהם יפעלו זה על זה מבלי שהם יהיו ערים לכך שזה קורה. זוהי עובדה אנרגטית שהאנרגיה זורמת מהיכן שיש יותר להיכן שיש פחות.
"אז, מכיוון שאנו הופכים את חיינו לפעילות גומלין מתמדת, אך נורמלי הוא שבסוף, במוות, נהיה מעט מאד מעצמנו, והרבה ממה שאחרים השאירו בנו."

"הדבר הראשון שאנו צריכים לדעת הוא שהקשרים הרגשיים שלנו עם אנשים הם תוצאה של הדרך בה נוצרנו, בשלב ההפריה. באותו זמן הוגדרו, אחת ולתמיד, זמינות האנרגיה ורמת המודעות האנרגטית שלנו. שדה סיבי האנרגיה שלנו נאטם, והסכום הכולל של התשוקה והרצון שאספו הורינו ברגע ההתעברות שלנו הגדיר אותנו.
"כל מה שבא לאחר רגע ההפריה שבו נוצרנו הוא מניפולציה בתוך גבולות שהוגדרו אז."

"אם המקור של מי שאנחנו הוא כוח הזרע, אז מרכז העבודה שלנו צריך להיות התיעול הפנימי מחדש של האנרגיה המינית."

"אהבה יומיומית בסופו של דבר הופכת לחוב כאשר אחרים דורשים מאתנו את אותה תשומת לב שהם נתנו לנו. וחוב של רגשות הוא דבר קטלני."

"מכשפים ראו את הדבק הקושר את כל הדברים ביחד. זהו גל של תשוקה המציף את היקום, ולא ניתן להפסיקו, משום שאם זה יקרה, הכול יחדל להתקיים."

"המכשף יודע שאם אנחנו לא נשיג את השֵדִים שלנו, הם ישיגו אותנו. מסיבה זו, הוא אינו משאיר דבר לא פתור. הוא נזכר בעברו ומחפש את נקודת החיבור המאגית - את הרגע המדויק שבו הוא היה מעורב בגורלו של מישהו - וממקד את כל הריכוז שלו באותה נקודה, ומשחרר את הקשרים הישנים של ההתכוונות.
"המכשפים אומרים שהאדם הממוצע חי את החיים ממרחק, כאילו היו זיכרון.
"אנו מבלים את חיינו כשאנו לכודים ופגועים ממשהו שקרה לפני 30 שנים. אנו נושאים משא כשכבר אין בכך כל הגיון. "לא אסלח לך על כך!" אנו צועקים על אחרים. אבל זה לא נכון. זה לעצמנו שאיננו סולחים."

"למרבה המזל, בתחום האנרגיה, דברים כמו זמן ומרחב אינם קיימים. על כן זה אפשרי לחזור לאותו מקום ולאותו רגע שבהם האירועים קרו, ולחיות אותם מחדש. זה לא מאוד קשה, שכן כולנו יודעים היטב היכן אנו פגועים."

לזכור את העבר שלנו הוא השיטה היעילה ביותר לאחד מחדש את הגוף הפיזי והגוף האנרגטי, שהופרדו במשך שנים.

הוא יכול להתכוון ליצור עותק של ניסיון החיים שלו על מנת להונות את המוות.
"זהו היעד הסופי של עבודת הסיכום - ליצור כפיל ולהתכונן לעזיבה.


הצג עוד קטעים

"האירוניה היא שקודם כל, המחשבות שלנו הן אפילו לא שלנו. הן נשמעות דרכנו - שזה עניין אחר. ומכיוון שהמחשבות שלנו מטרידות אותנו מאז שלמדנו להשתמש בשכלנו, בסופו של דבר התרגלנו אליהן.
"אם תשאל את דעתך, היא תגיד לך שהמטרה של המכשפים היא שטות, מכיוון שהיא לא ניתנת להוכחה באופן רציונלי. ובמקום שהיא תייעץ לך בכנות ללכת ולאמת את המטרה, היא תורֶה לך להסתתר מאחורי גוש מוצק של פרשנויות.
"לכן, אם אתה רוצה שיהיה לך סיכוי, יש רק דרך אחת אפשרית. נתק את דעתך. את החופש משיגים ללא חשיבה."

עלינו לזכור שאם, וכל עוד, אנו כופים שתיקה על עצמנו, לעולם לא באמת נהיה שם. אלא נהיה לכודים באקט הכפייה. אנו צריכים ללמוד להפוך רצון לכוונה.

אחרי פרק זמן של בדיקה קפדנית אנו מתחילים לגלות כי מה שתמיד חשבנו לדרכים ברורות ונכונות של חשיבה הן למעשה אמונות מושתלות. "הרעיונות שנעשינו מכורים להם מורכבים מהחומר הצפוף ביותר שבזיהום הנפשי שלנו. באופן כללי, הם כולם מתחילים מפגם של תחביר.

באמונות המוצהרות האלה נמצאים המניעים למלחמות דת, שבהן אנשים נהרגים בגלל הדרך המוזרה שבה הם מבטאים את שמו של אלוהים.

התחלתי לחקור מדוע באמת אינני יכול לקבל את דבריו של קרלוס בנוגע לכך שדרך החלומות יש לנו גישה לעולמות שלמים וממשיים אחרים. ואז נזכרתי שכשהייתי ילד ועברתי סיוט לילי, נהגה אימא שלי לחזור על אותו פזמון מסיפור ילדים: "חלומות הם רק חלומות."

"אל תשלה את עצמך. או שהאמונה בוחרת בך, או שאתה בוחר בה.
"במקרה הראשון, אמונה זו כפויה עליך ועל כן איננה ראויה.
"במקרה השני, האמונה שלך היא אותנטית. היא בת בריתך. היא תומכת בך והיא מאפשרת לך לשנותה כרצונך."

"מכשפים הם מעשיים. מנקודת מבטם, מה שאנו מאמינים בו או מפסיקים להאמין בו הוא לחלוטין לא רלוונטי. הסיפורים שאנו מספרים לעצמנו אינם משנים כהוא זה.
"מה שחשוב הוא הרוח. כאשר ישנה עוצמה, התכנים של המחשבה הם דבר משני.
מכשף יכול להיות אתיאיסט, או מאמין בודהיסטי, מוסלמי או נוצרי. לא משנה.
"טיפוח היותו נקי מרבב הוא זה המביא אותו, או אותה, באופן אוטומטי אל העוצמה".

אדם ממוצע יתעורר במקום שבו, כמו תמיד, הוא לובש את אישיותו כמו חולצה, ויוצא למלא את המשימות השגרתיות שלו. לאחר שהוא נרדם, הוא מתנתק שוב כי הוא לא יודע שהוא יכול לעשות משהו אחר.

מה שקורה אז הוא שאנו לוקחים אחריות על המודעות שלנו, ומודעות זו היא זהה בין אם אנו ישנים או ערים, כי היא משהו שהוא מעבר לשני המצבים.
"זוהי ההתעוררות האמיתית: נטילת האחריות על תשומת הלב שלנו.

הרגעת הדעת היא לא מדיטציה, אלא ישנוניות. מצד שני, חלימה היא משהו דינמי. חלימה היא תוצאה של תהליך ריכוז מתמשך - מה שמרמז על קרב של ממש כנגד חוסר תשומת הלב שלנו.
"אם היא הייתה רק התוצאה של ערפול חושים, מתרגלי חלימה לא היו מכנים את עצמם 'לוחמים'.
"חולם יכול להיות התגלמות הברבריות או עשוי להיראות רגוע מאד, אבל לאף אחד מאלה אין כל חשיבות אמיתית, כי הוא אינו מזהה את עצמו עם המצבים הנפשיים שלו."

"מכשפים מומחים נכנסים למצב חלום ממצב של ערות ערנית באותה קלות כמו ממצב של שינה. עבורם, חלימה איננה 'לסגור את העיניים ולנחור', אלא 'לצפות ולחקור עולמות אחרים'.

"לוחם אינו יכול להסתובב בעולם כשהוא משאיר אחריו קצוות משוחררים בכל צעד.

"כמובן, להשיג משהו כל כך מיוחד כמו להפוך לבעל חיים אינו דבר הניתן להשגה פשוטה באמצעות אלתור. ישנן פרוצדורות.
"הכפיל מנוהל באמצעות הקיבוע של נקודת המאסף במיקומים חדשים. לקיבוע כזה יש אופי כפייתי, ויש לעוררו בשיטות של המכשפים.
"לדוגמה, אם הכמיהה שלך היא להיות נץ, ותנסה זאת בחוסר גמישות, בסופו של דבר תהפוך להיות כזה. כל אחד מאיתנו ישיג את מה שהוא מחפש.
"הטריק של הנגואל הוא לנהל את האובססיות שלך[... ]בעצם, מה שכולנו עושים הוא בוחרים להיות בני אדם, ולכן כאלה אנחנו.
"על כן, כל אובססיה שאיננה מנוהלת כראוי פירושה עבדות.

לוחמים יודעים כי כל הרגל הוא התמכרות.

"אם אין לנו שום דבר אחר להציע לנשר מאשר את כוח החיים שלנו, אנחנו גמורים. סוג זה של מוות מוחק כל תחושה של אחדוּת".

"עם הזמן, המכשפים לומדים כי בעולם שאין בו עצמים מוצקים, אלא ישויות הזורמות בין מצבים שונים של מודעות, זה לא הגיוני לנסות להבדיל בין אמת לשקר.

הדבר החשוב הוא לשכנע את עצמך שאין זמן לשטויות, משום שהמוות בעקבותינו. מעבר לאמת זו, לוחם צריך מעט מאוד, בגלל שתחושת הדחיפוּת שלו תגרום לו לחסוך באנרגיה, והאנרגיה שיצבור תאפשר לו לגלות את שלמותו."
רואים, לעומת זאת, אומרים שהידע הוא אחד, ומה שלא מביא אותך אל החירות אינו משתלם.

"באמצעות הראייה שלהם, הרואים החדשים גילו משהו מחריד: שההתלהבות של הרואים הקדומים שימשה כמזון לישויות מוּדעוֹת מסוימות - טפילי אנרגיה. בהתחלה, החוזה בין ישויות אלה ובין בני האדם נראה מועיל מאוד: אנו נתנו להן חלק מהאנרגיה שלנו והן גמלו לנו עם משהו שהיה אז חידוש: דעת.